×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית י״בתנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת לך לך} אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־אַבְרָ֔ם לֶךְ⁠־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל⁠־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃ (ב) וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃ (ג) וַאֲבָֽרְכָה֙ב מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃ (ד) וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן⁠־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃ (ה) וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת⁠־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת⁠־ל֣וֹט בֶּן⁠־אָחִ֗יו וְאֶת⁠־כׇּל⁠־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת⁠־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר⁠־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ (ו) וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖יג אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃ (ז) וַיֵּרָ֤א יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֶל⁠־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת⁠־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖הי⁠־⁠הֹוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ (ח) וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית⁠־אֵ֖לד וַיֵּ֣ט אׇהֳלֹ֑ה בֵּֽית⁠־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן⁠־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔הה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ט) וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ (י)  וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי⁠־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ (יא) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה⁠־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛יו אִשָּׁ֥ה יְפַת⁠־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃ (יב) וְהָיָ֗ה כִּֽי⁠־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃ (יג) אִמְרִי⁠־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב⁠־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃ (יד) {שני} וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת⁠־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי⁠־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃ (טו) וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל⁠־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ (טז) וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי⁠־ל֤וֹז צֹאן⁠־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃ (יז) וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֧היְ⁠־⁠הֹוָ֧ה ׀ אֶת⁠־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת⁠־בֵּית֑וֹ עַל⁠־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃ (יח) וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה⁠־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא⁠־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃ (יט) לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃ (כ) וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּח אֹת֛וֹ וְאֶת⁠־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לֽוֹ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ב וַאֲבָֽרְכָה֙ =ו,ל1,ש,ש1 וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל,ק3?=וַאֲבָֽרֲכָה֙ (חטף); בכתי״ק3 נראה שיד שניה הוסיפה קו של פתח בחלל של האות.
• הערת ברויאר
ג וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י ל=וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י בגעיה ימנית
ד לְבֵֽית⁠־אֵ֖ל =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=כל בֵּיתְאֵל שוא נא ותיבה אחת (עיין משאת בנימין והגר״א באה״ע)? אינו כן אלא שני תיבות>
ה לַֽיהֹוָ֔הי⁠־⁠הֹוָ֔ה ל=לַֽיהוָ֔הי⁠־⁠הוָ֔ה בגעיה ימנית
ו כִּ֛י =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=כ֛י אשה תביר? כן>
ז וַֽיְהִי⁠־ל֤וֹ וַֽיְהִי⁠־ל֤וֹ בגעיה ימנית
ח וַֽיְשַׁלְּח֥וּ ל=וַֽיְשַׁלְּח֥וּ בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) ויאמר – {כאן מופיע תרגום י״ב:א׳-ג׳}. ראשית מה שעשיתי, חיברתי את הסבה אל הפעולה ואמרתי {בתרגום}: כשאמר אלהים לאברם לך לך – והסמיך שם {את היציאה} לתרח, מפני שהוא האב. ומסיבה זאת חיבר את היוצאים לשניהם, לתרח ואברם, ואמר: ויצאו אתם, ולא: ויצאו אתו. ומהו אופן החכמה בטלטולי אברם מארץ לארץ ובהטלת יגיעת הדרך עליהם? ואומר שיש בזה עניינים שונים. א. לתועלת האנשים {שבארצות האל}, כאמור בשמואל והלך מדי שנה בשנה וסבב את בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל. ב. כדי לנסותו ולהרבות את שכרו. וכאמור בעם ישראל: ״אשר הוליכך י״י אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך וגו׳⁠ ⁠״. ואומר: ״למען ענתך ולמען נסותך להיטבך באחריתך״. ג. ועוד, כדי להראות {להם} אותות ומופתים, כי היו בצרות שונות וחלצם מהן, וכדרך שעשה לישראל במרה ורפידים ומדבר סין ובארץ אדום ובשאר מ״ב המקומות שחנו בהם, כמו שאנו עומדים לבאר. וכשקמו עליהם מלכים לא יכלו להם, למרות היותם גרים ככתוב: ״ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל וגו׳ לא הניח לאיש לעשקם״ וגו׳. ובנוסחה האחרת אמר: ״לא הניח אדם לעשקם״. ובדרך השערה קרובה, ׳אדם׳ מרמז לפרעה, כי המלה הזאת מיוחדת לאנשי עוול, ככתוב: ״ויקם אדם לרדפך״, ואומר: ״בקום עלינו אדם״. ואילו ״איש״, רמז לאבימלך, כי לרוב היא מרמזת לצדיקים, וכמו שאמר דויד לשלמה: ״וחזקת והיית לאיש ושמרת את משמרת י״י אלהיך״. ומצאנו שאמר לאבימלך: ״גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך״ וגו׳. ועוד, לכלכלם בנעימות שהן בניגוד לדברים שהגרות גורמת להם, כי היא מכלה את הממון, או חלק רב ממנו וגם גורמת לשיכול האב – והיא מפרדת בין אנשי המשפחה, או גם מאבדת {חלק מהם}. ולפיכך הבטיח לאברהם הבטחות שהן נגד המצבים האלה. אשר לדבר הראשון, אמר: ואעשך לגוי גדול. וזהו פרוט חמשת האופנים שהם כלליים. ואשר לשני האופנים המיוחדים לאברהם אבינו: א. הראשון, והוא השישי, שיבורר {לכל} שעזב את ארצו והרבה מרכושו, ולקח את המעט ויצא, ויהיה לו על זה גמול רב. ואם רות, שיצאה מארצה, לא מנעימות, אמר בה: ״ותעזבי אביך ואמך וגו׳ ישלם ה׳ פעלך״ וגו׳, קל וחומר למי שיוצא מנעימות. ב. והז׳, כדי שתגדל בעינינו חשיבותה של ארץ ישראל, כשאנו רואים שנוהרים אליה ממזרח וממערב; אברהם מן המזרח, ומשה וישראל מן המערב. (ב) ונאמר, מהו ענין הפירוט הזה: מארצך וממולדתך ומבית אביך? ונשיב, כדי לחבבם עליו, וזה בהיפך למה שאנשים עושים. אדם, כשהוא שואל דבר מחבירו, הרי הוא מקטין את הדבר וממעטו בעיניו, ואילו הבורא, יתב׳ ויתע׳ כשהוא דורש דבר מן הצדיקים הרי הוא מגדילו בעיניהם ומקשהו, כדי שאם יקבלו את דבריו {ויותרו על דבר} החביב עליהם ירבה שכרם הימנו, וכבודם בעינינו. וזוהי הסבה שבגללה אמר: קח נא את בנך את יחידך וגו׳⁠ ⁠״, כמו שאנו עומדים לפרש. וזה מתאים למה שלא פירש לו את הארץ, ולא אמר לו איזוהי אלא אמר לו רק אל הארץ אשר אראך. ואופן החכמה בזה, שאם היה מפרש לו, היו אומרים, לא שמע בקולו והלך אליה אלא מפני ששאל עליה והגיד לו שהיא טובה ומתוקנת, ולולא כך לא היה שומע לו. וכן הדבר במה שלא גילה לו מיד את מקום העקדה, אלא אמר: ״על אחד ההרים אשר אמר אליך״. ודבר זה עצמו אני אומר במה שלא פירש {מיד} את הנבואה השניה של יונה, ואמר: ״וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דובר אליך״. ומטעם זה עצמו לא גילה ליחזקאל את הדבר אשר עליו ינבא. כי אמר: ״קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך״. ואחרי שאמרנו בשלשת החלקים של הפסוק הראשון את אשר נראה לנו קרוב, נאמר בענין ההבטחות, מהו אופן החכמה במה שאמר לו: ואעשך לגוי גדול. ואולי ישאל אדם ויאמר: ולולא שהבטיחו לא היה יוצא? אי יאמר גם, הלא שרה היתה, יותר צייתנית {לדברי ה׳} ממנו, כי יצאה בלא הבטחה. או יאמר עוד שתרח היה יותר צייתני משניהם, שכן יצא עמו כדי להילוות לו כמו שבארנו. ונאמר, לא הקדים לו את כל ההבטחות אלא כדי שיבואו עליו תחלה צרות ויקבלם בבטחון, וירבה לו שכר על כך. והרי אנו רואים: א. שבנגוד להבטחה ואעשה אותך לגוי גדול לא הוליד, ככתוב: ״ותהי שרי עקרה״... ב. ונגד מה שאמר לו: ואברכך – היה רעב בארץ, ג. ובנגוד להבטחה ואגדלה שמך, אמר לו פרעה: ״למה אמרת אחתי היא״. וכדומה לזה דברים שאירעו לו... ולא עוד אלא שגורש – ״ויצו עליו פרעה אנשים״, וכל אלו אירעו לו למרות ההבטחות, וכשקיבל {הכל} בסבלנות נתקיימו ההבטחות בו ובזרעו בכפליים. ולפי רעיון זה, היתה, יראתו את השם גדולה מכל אלה שהלכו עמו, כי להם לא הובטחו דברים שלא נתקיימו {בתחילה}. והדבר שעליו נופל הדיבור ואעשך לגוי גדול הוא: א. רבוי המשפחות ומספרן, ככתוב: ויהי שם לגוי גדול עצום ורב. ב. והענין השני בזה, שבניו יהיו נענים בקראם אל אלהים, ככתוב: מי גוי גדול וגו׳. והג׳, שנתן להם את התורה ומצוותיה, ככתוב: ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה. ואברכך – כולל את הברכות אשר בברכת כהנים. וזה יהיה... עליהם... ככתוב: בכל המקום אשר אזכיר וגו׳... ובמאמר ואגדלה שמך נכללים עניני המלוכה... וב... נכלל... מקצת מ... אללה, ראשית מה שיאמר.... (יז) וינגע ה׳ את פרעה – אם יאמר אומר, היאך ענש אלהים את פרעה, והוא לא חטא? תשובה לכך, וינגע ה׳ את פרעה אינו בפועל אלא בהתראה.מהדורת פרופ' משה צוקר (ניו יורק – ירושלים, תדש"ם) (כל הזכויות שמורות לבית המדרש ללימודי יהדות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144